כללי
במהלך ספטמבר 2013 במסגרת טיול באירופה הלכנו 3 ימים בהרי הדולומיטים שבאיטליה (Dolomiti di Sesto). גאוות האיזור הן ה-Tre Cime di Lavaredo - שלוש פסגות צמודות הנישאות לגובה 3,000 מ׳, תופעה גאולוגית פנומנלית. זהו אזור פופולרי במיוחד בצפון איטליה לטיולים אשר נגיש גם לתחבורה ובעל רשת שבילים ענפה.
בפארק עצמו קיימות וריאציות רבות לטיול - החל מטיולי יום של מספר שעות בודדות ועד לטיול רב ימים. ניתן להרכיב מסלול מעגלי או קווי, קיימים וריאנטים שונים ומסלולי טיפוס אך הלינה מוגבלת ללינה בבקתות (Rifugios). המקום הינו גן עדן למטיילים וצלמים. אנחנו חיברנו מסלול מעגלי בן שלושה ימים שהתחיל במגרש החניה של Refugio Auronzo, המשיך ללילה ראשון ב-Talschlusshutte ולילה שני ב-Refugio Carducci. התכנון המקורי היה להישאר ארבעה ימים בפארק ולבצע את אחד הוריאנטים אך בבוקר היום השלישי הבנו כי הדבר לא יתאפשר - במהלך הלילה ירדו כמויות אדירות של שלג ונאלצנו לפלס את דרכנו למטה מפני שהיינו ללא ציוד מתאים להליכה בשלג. החורף הגיע. אציין כי הבחירה לרדת למטה בתנאי שלג הייתה מעט מסוכנת אך הרגישה לנו עדיפה מאשר הסיכוי להיתקע מספר ימים בבקתה. היה כמעט בלתי אפשרי למצוא סימוני דרך וסכנת ההחלקה מקרח הייתה מוחשית.
עונת הליכה
הבקתות בפארק פתוחות החל מסוף יוני ועד סוף ספטמבר. בשיא העונה, קרי יולי-אוגוסט, מומלץ מאוד להזמין מקום מראש בבקתות השונות ולקחת בחשבון שהשבילים יהיו עמוסים. אנחנו (תחילת ספטמבר) נתקלנו במטיילים רבים וקבוצות בעיקר באזור ה-Tre Cime ובמטיילים בודדים סמוך ל-Refugio Carducci. השביל כמובן בשיא יופיו בתחילת העונה כאשר הפסגות מושלגות והפריחה בשיאה. מזג האוויר באיזור הדולומיטים הפכפך מאוד בכל זמן בשנה ולכן כדאי להתעדכן בתחזיות טרם היציאה.
דרגת קושי
באופן כללי המסלול יחסית קל. תורמת לכך רבות העובדה כי אין צורך לסחוב ציוד לינה, כמויות גדולות של מים או אפילו אוכל (לאלו הבוחרים באופציה לאכול בבקתות). רמת הקושי יכולה לעלות באופן דרמטי במידה ובוחרים לצאת במזג אוויר שאינו אידיאלי - רוחות חזקות, גשם או שלג.
הגעה לתחילת המסלול
בסיסי ההגעה הנוחים ביותר להגעה הינם שדות התעופה בורונה, ונציה ומילאנו. אופציה נוספת אך מעט מרוחקת היא העיר מינכן. את הדרך לתחילת המסלול עשינו ברכב שכור, זאת לאחר שהעברנו את היום הקודם בעיירה הציורית Auronzo di Cadore. האזור עצמו מדהים ביופיו ומומלץ מאוד לבקר בעיירה שסמוכה לפארק, לאכול אוכל איטלקי משובח ולהתרשם מ-Lago di Santa Caterina, אגם ייחודי בעל צבע הטורקיז. אל הפארק יצאנו בשעה מוקדמת בכדי לנסות ולהימנע מנחילי המטיילים.
מפות וספרים
בכניסה לפארק מקבלים מפה נוחה להתמצאות לכן אין צורך לרכוש מפות. במידה ואתם מטיילים מספר רב של ימים, מטיילים מחוץ למסלול התיירים השחוק או מעוניינים במפה עם קנה מידה תוכלו לרכוש את מפה מס׳ 17 של חברת Tabacco בכל קיוסק באזור (7.5 יורו). האזורים הצפוניים ביותר של הפארק מופיעים במפה מס׳ 10. מפה אונליין ניתן למצוא כאן.
ציוד
בכדי להעצים את ההנאה מהטיול נסו להפחית עד כמה שיותר את משקל התרמיל. אין צורך לסחוב ציוד לינה. בנוסף לפריטים הסטנדרטיים מומלץ לקחת ליינר לטובת לינה בבקתות (שתדירות החלפת המצעים בהן מפוקפקת).
אוכל ומים
ניתן להסתדר ללא סחיבת אוכל ולבצע הפסקות צהריים בבקתות הרבות שנמצאות על השביל. אנחנו העדפנו את ארוחת הערב לאכול בבקתות ולסחוב איתנו את שאר האוכל על הגב. ברוב הבקתות ניתן למלא מים בברז ייעודי ואנו לא נתקלנו בבעיה כלשהי.
תמחור
הביקור עצמו בפארק יחסית יקר. כניסה לפארק באמצעות רכב (והשארתו במגרש החניה שצמוד ל- (Refugio Auronzo עלתה לנו 22 יורו (ותוספת 5 יורו לכל יום נוסף). מחירי לינה לאדם מתחילים ב-20 יורו ללילה. שימו לב כי התלות באוכל בבקתות מייקר משמעותית את הטיול.
סיכום
הטבע בפארק פשוט מדהים, אך הנגישות של שלושת הפסגות יוצרת צוואר בקבוק עמוס במטיילים עד ל-Refugio Locatelli. במידה ויש אפשרות אל תהססו לחקור את הפינות השונות של הפארק, הנופים עוצרי נשימה. בונוס נוסף לחובבי ההיסטוריה - מכיוון שהאזור שימש בעבר גבול בין אוסטריה לאיטליה במהלך מלחה״ע הראשונה ישנן עשרות ביצורים, מנהרות ידי אדם (אליהן ניתן אף להיכנס) ושרידים של גדרות תיל שלא הוזזו במהלך 100 שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה